גורצ'ב קרינה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.בפני ערעור הגב' גורצ'ב קרינה (להלן: "המערערת") כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.2.10 שקבעה למערערת 44% לתקופה מ- 1.12.08 ועד 31.5.08.

המערערת דורשת כי בית הדין יורה למשיב לכנס את הוועדה לדיון נוסף בעניינה של המערערת משלא מילאה אחר פסק הדין שניתן ע"י השופטת רוית צדיק (בל' 3584/09).

כן מבקשת המערערת להשית על המשיב פיצוי עונשי.

2.הרקע העובדתי

א.המערערת ילידת 1968, אם חד הורית לשלושה ילדים.

ב.ביום 8.12.06 עת שהתה המערערת בחדר לידה, הוזרקה לה זריקת אפידורל. במהלך הזריקה עזב בן זוגה את חדר הלידה דבר שגרם לה לחץ נפשי והסטריה.

ביום 9.12.06 המערערת ילדה את בנה.

ג.מצבה של המערערת החמיר לאחר שיחרורה מבית החולים וביום 21.12.06 אושפזה במצב קשה. לאחר אשפוז ממושך שבה המערערת לביתה כשהיא סובלת מנכות קשה ונזקקת לקביים.

ד.המערערת נזקקת כל 12 שעות לקבלת זריקת קלקסן לדילול הדם וכן לקבלת עירוי דם פעמיים או שלוש בשבוע.

ה.בפסק הדין של קבעה השופטת צדיק כי הוועדה לא נימקה את קביעותיה.

כן העבירה השופטת צדיק ביקורת על כי הוועדה קבעה 0% אחוזי נכות לאנמיה מבלי שאפשרה לה להשמיע טענותיה בפני הוועדה.

על כן קבעה השופטת צדיק כדלקמן:

"משהוועדה לא נימקה כדבעי הסתייגותה מחוות דעתו של דר' גושן התעלמה מהמסמכים הרלבנטיים לענין בעיית האנמיה ממנה סובלת המערערת ומצבה הנפשי כעולה מהמסמכים הרפואיים, יוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים אשר תתייחס למלוא החומר הרפואי המונח בפניה, לרבות תוצאות בדיקות רפואיות שביצעה המערערת וחוות דעתו של דר' גושן. הוועדה תנמק החלטתה באופן מלא ומפורט".

3.המערערת חזרה בערעור על כל הרקע העובדתי באריכות רבה וכן על כל ההיסטוריה של המערערת בפני הוועדות וכלל נימוקי הערעור מהתיק הקודם. כן פרטה את כל המסמכים הרפואיים.

המערערת טוענת כי הוועדה נמנעה מלהזמינה לדיון בפני הוועדה ולטעון את טיעוניה. כן התעלמה הוועדה פעם נוספת מהמסמכים הרפואיים המצויים בפניה. הוועדה אף אינה מפרטת ואינה מנמקת מדוע היא מסתייגת ממסקנותיהם של פרופ' מרטינוביץ, דר' אהרונוביץ, ופרופ' שיפרין. כן בחרה לדחות את חוות דעתו של דר' גושן.

בנוסף בענין סוגיית האנמיה, טוענת המערערת כי הוועדה שוב בחרה להתעלם מהבדיקות וחזרה על קביעתה ל- 0% נכות וזאת מבלי להתייחס כלל לנחיצות קבלת עירויי דם פעמיים בשבוע לפחות.

4.המשיב טען כי הוועדה פעלה על פי הנחיות פסק הדין ובחנה את כל החומר הרפואי שהיה בפניה ולדעת המשיב מילאה הוועדה את פסק הדין ככתבו וכלשונו. הוועדה התייחסה לבדיקת הדם וכן לחוות הדעת שבפניה באופן ראוי, מירב טענות המערערת הן במישור הרפואי ולא המשפטי ולא הצביעה על פגם משפטי.

5.לאחר שבחנתי את כל טיעוני הצדדים, את המסמכים הרפואיים, פסק הדין ופרוטוקול הוועדה מצאתי כי דין הערעור להתקבל ויש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה וזאת מהנימוקים הבאים:

א.הוועדה פעם נוספת נמנעה מלהזמין את המערערת בפניה בפרט לאור מצבה בתחום האנמיה, וההשגות שהעלתה כנגד החלטת הוועדה בענין זה.